הייתי צריכה להמציא את עצמי מחדש, זה לא פשוט\ דנה שוכמכר

תוכן עניינים

גלית אבגי כהן, דיילת אוויר בארקיע, נמצאת בחל"ת מאז מרץ האחרון.
מהר מאד היא הבינה כי לא תוכל לשבת בבית אז פתחה עסק של אפיית לחמים בשם bread – על כתיבת שירים, מתכונים, טיולים בארץ וברחבי בעולם- בכתבה הבאה.

אוהבת את האנשים, את העבודה

גלית אבגי כהן, דיילת אוויר בארקיע ומשוררת, אוהבת את העבודה בשדה התעופה.
אני אוהבת לראות עולם, היא אומרת בשיחה עימה.
לאורך כל הקריירה שלי בתור דיילת זכיתי לטייל לא מעט ברחבי העולם ובישראל ונהנתי מכל רגע.

במיוחד, היא מוסיפה אני אוהבת לחזור למקומות שכבר ביקרתי בהם בעבר.
בישראל, אני אוהבת לטייל בחיפה, בחו"ל אני אוהבת לטייל במקומות רבים,
בין היתר בבאקו ומעניינים ולגלות מקומות חדשים במקומות שכבר ביקרתי בהם.

איך התחיל המעבר להכנת לחמים?

החל מחודש מרץ האחרון אני נמצאת בחל"ת.
תחשבי על זה, היא אומרת, מדי יום הייתי קמה לעבודה, מתאפרת, משוחחת עם הדיילות, עם אנשים במטוס פתאום הכל נגמר, הייתי צריכה להמציא את עצמי מחדש וזה לא פשוט.

במקום לשבת בבית ולבהות בקירות, החלטתי לשלב את התחביב שלי ולפתוח עסק קטן להכנת לחמים.
למעשה, אני עובדת בבית, מכינה לחמי מחמצת.
אני קונה את כל הציוד שלי לבד והתגובות ממש טובות.

 להמציא את עצמי מחדש

הפכתי את טרנד המחמצת לעסק

אם בתקופת הסגרים כולנו גילינו את לחמי המחמצת והתחלנו לאפות, הרי איבגי כהן, לקחה את התחביב הזה צעד אחד קדימה.
פתאום ראיתי בתקופת הקורונה שאנשים מתחילים לאפות, אז חשבתי למה לא אני? בהתחלה זה נראה לי כמו משימה בלתי אפשרית, אבל לאט לאט הבנתי את הטריק והתחלתי להכין לחמים.

משירים ועד לחם- לחם ומשוררים
נוסף על היותה דיילת בחברת ארקיע, אופה לחמים, אבגי- כהן היא משוררת אשר פרסמה שני ספרי שירה: אם את כותבת, אל תמחקי, קילומטרים שלמים של אהבה.

לאחרונה החלה לערוך מפגשים בביתה תחת הכותרת משירים עד לחם המחברים בין העולמות שלה- שירה ואפיית לחם.
במסגרת המפגש אנשים אוכלים, מקריאים שירים ונהנים.
בעבר עבדתי בתור מפיקה ברדיו קול הים האדום ואני באה מהתחום,
כך שתחום השירה והכתיבה לא זר לי בכלל והשילוב בין השיניים מעניין ביותר.
בין היוצרים האהובים עליה ניתן למנות את דליה רביקוביץ, יונה וולך ורחל חלפי.

כשהייתי קטנה, היא ממשיכה, אבי זכרו לברכה, היה משוכנע שאכתוב ספר יום אחד.
בהשקה של הספר הראשון שלי הוא היה ממש נרגש והדבר חיזק את ההבנה אצלו כי זאת הדרך שלי.
התחלתי לכתוב בסביבות גיל 40 ומאז אני כותבת ולא מפסיקה ליצור.
ככל שאני כותבת יותר,
כך אני מרגישה שהכתיבה שלי הופכת עמוקה ומשמעותית יותר.

מה צופן העתיד? האם תשובי לארקיע או תמשיכי להכין לחמים?

מה צופן העתיד? איני יודעת, היא אומרת.
התחלתי את הקריירה שלי בענף התעופה בגיל מאוחר אחרי עבודה בענף התקשורת והתאהבתי בתחום.
העובדה שאני זוכה במסגרת העבודה להיפגש עם אנשים מעניינים,
ללוות אותם בדרך למקומות מרתקים ולבלות במקומות מעניינים הפכה את העבודה למקום אהוב עליי במיוחד.

תקופת הקורונה הציבה סימן שאלה גדול לגבי המשך העבודה בענף.
בכל בוקר קמתי עם מצב רוח טוב, חייכתי לכולם,
אהבתי לדבר עם כולם במטוס, להתאפר להרגיש חלק ממשהו גדול והכל נעצר.

אני מאוד מתגעגעת לעבודה וכעת עוברת רענונים במטרה לחזור לעבודה בשדה התעופה,
אבל נהנית מכל רגע.
זה לא יהיה פשוט לחזור לעבודה אחרי תקופה כל כך ארוכה בה הגוף זכה למנוחה ללא טיסות.
אני לא יודעת כיצד הגוף יגיב לטיסות ארוכות לצד השינוי שחל
והעובדה שיש צורך להסתובב עם מסכות לאורך כל הטיסה.

רוצים להזמין חופשה השאירו פרטים
ניווט מהיר
אולי יעניין אותך לקרוא עוד
מושחת אבל אלגנטי
מושחת אבל אלגנטי

ברנרדו בלחוביץ יזם אשר מאחוריו ההצלחה המסחררת של פיצה מטר, כיום הוא הבעלים של קפה גן סיפור ומסעדת סילו ובקרוב מאד קפה לואקר בתל אביב.

רוצים להזמין חופשה השאירו פרטים